תולדות הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית בירושלים

עדת המאמינים הראשונה בירושלים היתה מורכבת מיהודים שהתנצרו . הקהילה סבלה מרדיפות והמרטירים הראשונים שלה היו סטפנוס ויעקב אחי יוחנן , בעור הבישוף הראשון היה יעקב "אחי . "ישו עם חורבן ירושלים 70-ב לספה"נ , נמלטה הקהילה הנוצרית שבה לפלה שבעבה"י . לאחר הקמת ירושלים ע"י אדריאנוס , 135-ב התארגנה בה קהילה נוצרית קטנה . אף שלירושלים היה מעמד מיוחד בקרב הנוצרים בעולם , בשל המקומות הקדושים , לא הוענקה לה סמכות מיוחדת והיא היתה כפופה למטרופוליטאן של קיסריה . רק בועידת חלקדון במאה 5-ה הוענק לירושלים מעמד עצמאי והוקמה בה פטריארכיה . (*) לשם כך הופרדה א"י מהפטריארכיה של אנטיוכיה , לה היתה כפופה קודם לכן . במאות 5-7-ה זכתה ירושלים לשגשוג רב . "המקומות הקדושים" , שהיו קשורים למעשי הגיסים של ישו וימיו האחרונים , הונצחו ע"י כנסיות מפוארות שנהנו מתקציבים ממלכתיים . עולי הרגל נהרו לא"י מכל הארצות הנוצריות . בראשית התקופה הביזאנטית נוסד " מסדר האחים של בנסית , "הקבר בראשות הבישוף מקאריוס . על המסדר הוטל לשמור על המקומות הקדושים לנצרות לרווחת העולם הנוצרי ועולי הרגל . אנו עדים בתקופה זו לשגשוג בחיי הדת הנוצר...  To the book