sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
כבר הובאה לעיל ( פרק א ) מסקנתו של פרידמן , כי סתמא דגמרא הוא שסבר בהווא אמינא שקניין השומר מתייחס לכפל בלבד , ולא לפקדון עצמו , וכך פירש את קושיית רמב"ח . אך רמב"ח גופו סבר , כרבא בתשובתו , שהפקדון גופו הוא שנקנה לשומר . ואין ספק כי כן הוא . אך נראה שלא רק את קושיית רמב"ח פירש כך סתמא דגמרא , אלא אפילו מימרתו של רבא נתפסה כך לבסוף . לכאורה , מתשובת רבא הדבר ברור שגוף הפקדון נקנה לשומר . ועל כן שואל ר' זירא : "אי הכי אפילו גיזותיה וולדותיה , "נמי שאם הפקדון נקנה לשומר משעת מסירה , ומשום כך זוכה הוא בשבח הכפל , הרי אף הגיזות והוולדות בכלל . בתשובה לכך נאמר : נעשה כאומר לו חוץ מגיזותיה וולדותיה . תשובה זו , כשהיא לעצמה , אינה מחייבת כל שינוי בתפיסה שהצענו בדעת רבא וסיעתו : חכמים קבעו שהפקדון נקנה לשומר , וכללו קביעה זו בכלל תנאי הפקדון , באופן שכל המפקיד על דעת כן הוא מפקיד "ונעשה כאומר לו" זאת . אך חכמים הוציאו מכלל קניינו של השומר את הגיזות והוולדות שנשתבח בהם הפקדון בבית השומר עד שעת הגנבה , והללו שייכים לבעלים אפילו שילם השומר . והגיונה של הבחנה זו ברור : כל עצמה של זכיית השומר בפקדו...  To the book
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help