דומה כי לאחר מה שנתברר לנו בשיטת שאר אמוראים יש לנו לשאול , האם כל עצמה של שיטת הבבלי ( כי זכיית השומר בכפל יסודה באומדן הדעת שרוצה המפקיד להקנותו , ( מוכחת מדברי האמוראים עצמם , או שמא אין זו אלא תפיסתו של סתמא דגמרא . שהרי עד כה נמצינו למדים , כי השיטה האמורה אינה ידועה עד אמוראי הדור השלישי ( רב שמואל בר יהודה . (" מעתה עלינו לשוב לשיטת רבא ודעימיה , ונראה כי יש בידינו להוכיח , שהתפיסה המקובלת בהבנת שיטתם אינה משקפת את שיטתם המקורית , אלא היא פרי עיבודם של בעלי הסתמא . כבר עמדו האחרונים " על התמיהה העולה מלשונו של רבא "נעשה כאומר לו לכשתגנב" וכוי . שהרי עיקר החידוש חסר מן הספר , והמודגש בדברי רבא אינו חידוש : רמי בר חמא בהתקפתו הרי כבר ידע לכאורה ש"נעשה כאומר ; "לו שהרי גם לסברת הקושיה , שהמפקיד מקנה לשומר את הפקדון בשעת התשלומין , ברי שאפילו לא נאמר אז שום דבר על ההקנאה - קנה השומר . וודאי צריך לומר לשיטה זו שנעשה כאומר לו . הואיל ורצית ושילמתני הרי פרתי קנויה לך מעכשיו ; שאם לא כן , על יסוד מה קנה השומר ? ונמצא שלא בא רבא לחדש אלא את ךמנר של הקניין - שאינו בשעת תשלומין אלא בשעת מס...
To the book