ג. לשיטת התוספתא ויחסה למשנתנו

אף בתוספתא עדיין לא מצוי המונח "טוען טענת , "גנב ואעפ"כ נראה שמסדר התוספתא כבר נקט את ההלכה המקובלת בידינו . התוספתא בבא קמא מסודרת בכללה בהתאמה לסדר המשנה במסכת זו . פרקים ז-ח בתוספתא מקבילים לפרק שביעי במשנה , ובפרק י בתוספתא מצויות ההלכות המקבילות לאלו שבפרק תשיעי במשנה . והנה , ההלכה הנידונה , המצויה במשנה בפרק תשיעי , בתוך ענייני חומש ואשם , מצויה לפנינו בתוספתא בפרק ח ( הל' ז-ח , ( עמ' , 38 בתוך ענייני פרק שביעי שבמשנה , העוסק בדיני כפל , ארבעה וחמשה . וכבר אמרנו לעיל , שלפי התפיסה המקובלת , כי כטוען טענת גנב נתחדשה הלכה בענייני כפל וגנבה , היה ראוי לדין להימצא בפרק שביעי שבמשנה , שמקבילותיו בתוספתא הם פרקים ז-ח . נראה אפוא שמסדר התוספתא , אשר נקט את ההלכה שבידינו בדין טענת גנב , עקר את ההלכה ממקומה המקורי בתוך ענייני פרק תשיעי , שהוא המקום הראוי לה לפי כוונתו המקורית של הדין , והעבירה למסגרת ההלכות העוסקות בכפל , שהוא המקום הנכון 8 לפי הבנתה המאוחרת של ההלכה . ' ואמנם , הלכה זו בתוספתא אינה מצויה כשהיא לעצמה , אלא ארוגה במערכת שלמה ומעוצבת של הלכות . וכך הוא סדר הדברים שם ו העני...  To the book