|
|
פירושם של האמוראים למשנה כמות שנתבאר לעיל נתקל בשאלת ייחוד המקום ; "טלטלה" שבמשנתנו מתפרש בסיפא באופני הגזלה למיניהם , וקשה אם כן מאי איריא ייחדו , אפילו לא ייחדו נמי ? משעה שחשוב השומר כגזלן הרי הוא חייב באונסין , ואין כל משמעות לשאלת ייחוד המקום שלפקדון . כי גם כשלא ייחדו מקום , הואיל ונטלה כדי לגוזלה או לשלוח בה יד הרי זה גזלן שחייב באונסין עד שישיב לרשות הבעלים , שהרי משעה שגזל כלתה שמירתו , והשבה לרשותו שלו אינה אלא המשך הגזלה . לפי האמוראים יש אפוא בהכרח לומר , דאורחא דמילתא נקט : ברישא כשלא ייחדו מקום הרי טלטולו אינו אלא טלטול בעלמא , ולא כלתה שמירתו ; אבל בסיפא כשייחדו הבעלים מקום , ואעפ"כ מוציאו השומר - לא הוציאו אלא משום שמתכוון לגוזלה או לשלוח בה יד , וכלתה שמירתו . ברם , משעמד פירושם של האמוראים לפני בעלי הסתמא בסוגיין נשתנה ביאורו . שהרי סתמא דסוגיין מאוחר לרב זביד משמיה דרבא וכבר יודע את ביאורו ( ב"ק קיח ע"ב ) למחלוקת ר' ישמעאל ור' עקיבא , שבשומר הגונב מרשותו מדובר ( כמבואר לעיל סעיף . ( 2 בביאור זה נתחדש חידוש גדול : לר' ישמעאל שומר הגונב מרשותו יכול להשיב את הפקדון לרשו...
To the book |
|
|