ב. תולדות הפרשנות התנאית לפרשיות השומרים

בשמות כב , ו-יב , נאמר : כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים . אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו . על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו . כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה . שבעת ד' תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם . ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו . אם טרף יטךף יבאהו עד הטרפה לא ישלם . שתי פרשיות נכללו בפסוקים אלה : "כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים" , 'וגו ו"כי יתן איש אל רעהו חמור או שור" . 'וגו בפרשה ראשונה נפטר השומר במקרה של גנבה על-ידי 22 עיין מכילתא , מסכתא דנזיקין פט"ז , עמ' . 304 "זה שומר שכר והעליון שומר . "חנם ועיין להלן . קריבתו אל האלהים , ואילו בפרשה שנייה נאמר במקרה של גנבה "ישלם . "לבעליו מה בין פרשה ראשונה לשנייה ? בעניין זה ידועות בעיקר שתי שיטות : שיטת ההלכה , כי פרשה ראשונה בשומר חנם , ושנייה - בשומר שכר , ושיטתם של רבים ממפרשי המקרא וח...  To the book