בשלוש דרכים עיקריות מהלך כיום מחקר התלמוד : א ) חקר הנוסח ותולדותיו ; ב ) חקר התופעות הספרותיות ; ג ) חקר נושאים וסוגיות . בסעיף הראשון נבחנים יחסיהם ההדדיים של עדי הנוסח בכל קורפוס , כדי לשרטט אילן יוחסין , שישמש תשתית לבירור מסורות הנוסח ולהעמדת מהדורות ביקורתיות . הנושא השני עניינו בירור תופעות ספרותיות כלליות העולות משכבותיה השונות של הספרות התלמודית . בתחום זה נכללים טרמינולוגיה , דרכי עריכה , חישוף המקורות והרבדים השונים וכיו"ב . ואילו הכיוון השלישי מהלך בדרך הסלולה מקדמת דנא , של בירורי עניינים וניתוחי סוגיות פרטיות ; ואין הוא נבדל מן הפירושים והחידושים המסורתיים אלא באמצעים הנקוטים בידו . שכן בנוסף לכל דרכי הלימוד המסורתי , מיוסד מחקר זה על המודעות השיטתית לריבודה של ספרות התלמוד , המתגבשת "דרא בתר דרא" ( כלשון רב שרירא גאון באיגרתו , ( וכן על השימוש השיטתי בשלל אמצעיו של המחקר המדעי , כפי שעולים אף משתי הדרכים הראשונות . מן המשפט האחרון כבר עולה , כי חלוקת תחומי המחקר שהוצעה אינה מכוונת אלא למגמות הראשיות שמציב כל ענף לעצמו ; אך לאמיתו של דבר קיימת יניקה הדדית בין כל הסעיפים ה...
To the book