חגי בן־שמאי הספרות המדרשית־הרבנית בפירושי רס"ג המשך וחידוש

א כאן הם חלק ממחקר מקיף על פרשנות הגאונים , שנקודת המוצא שלו כתב היד המחזיק את פירוש רב סעדיה גאון ( רס"ג < לעשר שירות , פירוש רב ( רשב"ח ) להאזינו ופירוש אלמוני להאזינו ( ככל הנראה מתקופת הגאונים , ( 1 ערבית . לבסיס הדיון כאן צירפתי פירושים אחרים מאת רס"ג . להגדרת , כי "ספרות מדרשית רבנית" כוללת כל מה שנתחבר בעברית ובארמית ותקופת הגאונים — תרגומים ארמיים למקרא , משנה , תוספתא , תלמוד , וחיבורים רבים המכונים בשם הכולל מדרש . שבחיבוריו ההלכתיים מתבסס רס"ג לחלוטין על הספרות התלמודית . 2 זה פרסם י' ברודי מאמר מסכם , ואיני מתכוון לדון כאן בזה . אני מתכוון הפרשניים המובהקים ובחיבוריו ההגותיים של רס"ג , להוציא פירושיו , ובעיקר בחומרים האגדיים שהוא שילב בפירושיו . כפי שאפרט להלן , בדרך כלל בלשון הערבית , לעתים קרובות בלי סימן או מונח מזהה ותוך ולפיכך יש צורך בזיהוי מוכח של המקור המדרשי . יש מקרים שבהם אין הפירוש הערבי לבין מקור מדרשי אבל אפשר להצביע על קשר למדרש או ופעמים שאין בידינו שום מקור מוכח , ואז אפשר להניח אחת משתיים : שאב רס"ג אבד , או שהוא ממשיך את דרכי המדרש בפירושים ודרשות לראשון ...  To the book