קיים מכתב , המשתרע על פני ששה עמודי רפוס , מאת וילהלם פון הומבולדט אל כריסטיאן גוטפריר לןרנר בדרזדן , ידידו של שילר , מן ה . 21 . 12 . 1797 קשה מאור לדלות את התכולה כולה של מכתב זה . הוא נדרש לשאלות אסתטיות , וכנקודת מוצא משמש לו התיאטרון הצרפתי ; הוא נוגע בכמה נקודות מכריעות גם אצל גיתה . הומבולדט ביקר ב"גראנר אופרה" אשר בה ראה יותר מששמע את אדיפוס בקולזנוס ואת טלםאםס , באלט שהיה אז מפורסם מאוד . אכן , יותר ראה מאשר שמע , שכן אין בפיו שיפוט על המוסיקה , ומלות האופרה הן , לרעתו , " חיוורות " . אך הוא מתרשם ער מאור , כמו הקהל , מן המשחק ומן הריקוד , ומיציבות המשחק בכללן . הוא מתאר כל זה בקפדנות ומשווהו עם התיאטרון הגרמני . ואז הוא כותב את המשפטים כדלהלן : "ככל שסוג זה של משחק , כשהוא גרוע , עוד נופל ממה שאצלנו אנו חייבים לכנות כך , הרי בכל זאת אין להכחיש כי בסך הכל טמון הרבה מן האמת בדרישות אלו להדר מלכותי מסוים , למראית עין של הדרת פנים ( אם מותר לי להתבטא כך , ( להתאפקות , להצטמצמות בגבולות מסוימים הנראים בעינינו תיאטרליים ובלתי טבעיים , ועור הרבה יותר בדרישות ליופי ציורי . לבמה שלנו...
To the book