פרק כא על האווילות הפוליטית של היהודים

השנמשכו יסופר אז רבים סול סטודנט כל בלו כך אוהב באוניברסיטת מאיתנו לספר בשנות מעשה שיקגו השלושים שהיה , נמשך בימי , לאידיאולוגיות נעוריו משיכה . סול עזה , , שהיה כפי של הסוציאליזם , המרקסיזם , הלניניזם והטרוצקיזם , כמו גם לרעיון " . "המהפכה הוא וקבוצת סטודנטים חברים לדעה - רובם יהודים - היו מתכנסים לעתים קרובות בדירת דודתו , שהייתה סמוכה לאוניברסיטה . הפגישות התארכו עד השעות הקטנות של הלילה , והאינטלקטואלים הצעירים עסקו בהן בהתלהבות בשאלות מופשטות של מרקסיזם ולניניזם . בזמן ששוחחו הייתה דודתו של סול ממלאת את פיותיהם תה ועוגיות בניסיון להרגיע מעט את הרוחות . בתום הפגישות , לפנות בוקר , הייתה דודתו של סול מעירה לו : "החברים שלך הם כל כך מבריקים , כל כך מבריקים . אבל טיפשים " ! מובן שעם השנים נחלשה אותה דבקות נוקשה בתורות המרקסיזם והלניניזם , אך גם אם השתנו הדוקטרינות , היהודים ברובם הגדול לא השתנו כלל . בישראל , כמו גם באמריקה , מוסיפים היהודים עד היום הזה לשלב התעניינות עזה , כמעט פתולוגית , בפוליטיקה , עם נטייה עזה באותה מידה לאווילות פוליטית . דומה כי ההסבר הקל ביותר לתופעה זו מצוי בה...  To the book