|
|
¥ כור לי היטב היום בשנת 1956 שבו הגעתי למשרדי באנקאתטר 1 - ומצאתי על שולחני מאמר לא מוזמן מאת מייקל אוקשוט . כך , אמרתי בלבי , צריך להתחיל יומו של כל עורך - שתגיע לשולחנו מסה מאת אחד מהוגי הדעות הפוליטיים הטובים ביותר החיים עימנו - ובוודאי הטוב בבעלי הסגנון . לכתב היד הייתה הכותרת "להיות שמרן , " ואני קראתי אותו בעונג ובהערכה . המסה הייתה מנוסחת להפליא , דקת הבחנה בטענותיה , מעודנת בתפיסותיה וגדושה משפטים ופסקאות שיהיו ראויים לשימת לבם של עורכי אנתולוגיות בעשרות ואולי אפילו במאות השנים הבאות . למרבה המזל אפשר למצוא מסה זו בספרו רציונליזם בפוליטיקה . אני אומר "למרבה המזל" משום שאהבתי כל שורה במסה הזאת ובכל זאת התיישבתי וכתבתי למייקל ( שזכיתי לקרוא לו בשמו הפרטי ) והודעתי לו שאינני מקבלה . אינני זוכר איזה גיבוב דברים חסר כנות המצאתי לצורך אותו מכתב - מן הסתם משהו על כך שהמסה גם "מופשטת" מדיי וגם "בריטית מובהקת" מדיי במערכת ההתייחסות שלה בשביל כתב העת שלנו . אבל האמת היא שלמרות התפעלותי העצומה מן המסה - היא לא מצאה חן בעיניי באמת . ואין זה בא אלא לומר שלא הסכמתי עימה . בזמנו לא ידעתי בביר...
To the book |
|
|