אביעד ורדי בראשית המאה ה 19 היתה ירושלים עיר קטנה בקיסרות העותומנית , חסרת כל חשיבות מיוחדת . מפנה ראשון במעמד העיר חל , 1831-ב כאשר כבשוה צבאות מוחמד עלי ואברהים פחה . השלטון היה ליברלי יותר במהותו מהתורכי , שהיה נתון להשפעת מעצמות אירופה . אולם בתקופת המעבר כין השלטון התורכי ושלטונו של אכרהים פחה מתחוללות מרידות הפוקדות את ירושלים . ברבע השני של המאה , 19-ה המעצמות האירופיות החלו להתענין בארץ ישראל מתוך מניעים דתיים ומדיניים כאחד . עקב כך הוחזר השלטון העותומני לארץ ישראל בשנת 1840 בעזרת המעצמות . שסייעו לתורכים בהדיפת הכוחות המצריים . באותה תקופה הוקמו בירושלים נציגויות דתיות של רוסיה , של צרפת ושל אנגליה ופרוסיה במשותף . הנציגויות הפכו ברבות הזמן למקום אכסניה לצליינים . בתי המלון היו מעטים בתקופה זו ועולי רגל , ואף תיירים אירופיים לנו במנזרים וחויבו בכל חומרת משטריהם . עבור הצליינים נפתחו "הוספיצים" של הכנסיות ומחנות עבור תיירים . הגדילה לעשות מכולם חברת קוק , כאשר הועידה לכל קבוצה שטח למחנות תיירים באזור שער שכם ויפו . מפנה נוסף בהתפתחות ירושלים חל בשנים , 1876-1856 לאחר מלחמת קרי...
To the book