מנזר סן־פייר דה־ציון רטיסבון בירושלים

צבי שילוני בשלהי השלטון העותימני בארץ ישראל , מאמצע המאה הי"ט ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה , הוקמה בירושלים שמחוץ לחומות שורה ארוכה של מכנים על ידי מסדרים קתו לים צרפתים שונים . מבנים אלה היו הגדולים והמרשימים ביותר כירושלים החדשה עד קום המדינה . גם היום הם מהוים ציונים בולטים בנוף העירוני . אחד המבנים הראשונים שנבנו על ידי הקתולים הצרפתים , מן הבולטים שבהם , הוא מנזר סן פייר דה ציון רטיסכון ( ברחוב שמואל הנגיד . ( הקמתם של המנזר ובית הספר המקצועי לנערים יתומים , כאן , קשורים בפעולת שני אחים מומרים , תיאודור ואלפונס רטיםבון , בנים למשפחה יהודית חשובה כאלזס , צרפת . תיאודור , הבכור , היה לקתולי כבר כ , 1827 בעוד אחיו הצעיר , אלפונס , נשאר ביהדותו , עד שביקר ברומא ב , 1842 אז המיר אף הוא את דתו . לפי מסורת במנזר , התנצר לאחר שנגלתה אליו הבתולה הקדושה בחזיון לילה . שני האחים החלו בפעולה מסיונרית נמרצת , ב 1843 יסדו את קהילת "נוטר דאם דה ציוך ( גבירתנו של ציון ) לנשים וב 1852 את קהילת "האבות של ציון" לגברים . המטרה היתה "להביא להבנה בין נוצרים ליהודים , ולהמרת היהודים לנצרות . "הקתול...  To the book