ארבע גישות בהתיישבות ביהודה ושומרון

אלישע א 0 רת לאחר 12 שנות התיישבות יהודית ביהודה ושומרון עדיין קשה לדעת איזו צורה יישובית ילבש האיזור בעתיד , היכן תרוכז בו ההתיישבות ; האם תהיה חקלאות ברובה , חקלאות תעשייתית או עירונית , כן לא ברור אם תהיה זו התיישבות נפרדת בגושים עצמאיים , או תשולב עם ההתיישבות הערבית הקיימת כאיזור וכיצד תעמוד בזיקתה אל היישובים היהודים בתחומי ה"קו . "הירוק מתקבל הרושם שקיימות גישות שונות לגבי התנחלות ביהודה ושומרון , חל קן מיושנות ומסורתיות , וחלקן בעלות יומרה , מודרניות יותר . מעקב אחר המציאות הקיימת והתכניות המתגבשות לפרקים לגבי חלקיו של האיזור מעורר חשש , שמאחורי מפעל התיישבותי זה חסרה חשיבה שיטתית , והיתפסות לרעיונות חדשים לבקרים היא הקו המנחה את הביצוע . מטרת מאמר זה לבחון ארבע מן הגישות הדומיננטיות הקיימות ביישובו של איזור יהודה ושומרון , על יתרונותיהן וחסרונותיהן , ולהבהיר את תהליך ההתנחלות כולו על רקע היבטיו הגיאוגרפיים . הגישה הערבית המסורתית את ההתיישבות הערבית ביהודה ושומרון יש לראות כתופעה גיאוגרפית ראשונית רבת שנים הנובעת מן התנאים הפיסיים של האיזור על רקע של תת פיתוח טכנולוגי . אולם...  To the book