הצירוף "לשון ימי הביניים" משמש כשם כולל לציין את מכלול היצירה העברית . שנתפתחה במשך למעלה מאלף וחמש מאות שנה , וכבר הסתייגו חוקרים שונים ' מן הביטוי הכוללני הזה , שכן לשונה של יצירה רחבה כל כך אינה יכולה להיות עשויה מעור אחד , אלא "גילויים גילויים של 'לשונות' שכל אחת זכאית למחקר ולתיאור בזכות 2 . "עצמה שלושת הגורמים המבדילים בין לשון ללשון באותה לשון פעלו להעמיד לשונות ובנות לשונות רבות ושונות : א . המרחק בזמן : בטווח זמן של אלף ומחציתו אף הלשון האחידה והמגובשת ביותר מתפתחת ומשתנה . אמנם קצב השינוי בלשון כתובה הוא קצב אטי ביחס לשינויים בלשון מדוברת , ובכל זאת כיוון שבמרחקי זמן גדולים עסקינן , צפויים שינויים והתפתחויות מתקופה לתקופה באותה מסגרת הקרויה "לשון ימי . "הביניים ב . המרחק במקום : דוברי אותה הלשון , ובמקרה שלנו כותבי אותה הלשון , הפזורים במקומות שונים יפתחו , כל אחד במקומו , את הלשון שבידם על פי תנאי המקום , תנאי החיים ובעיקר על פי השפעות לשונות הסביבה . לפיכך הפיזור הגאוגרפי העצום של עם ישראל העמיד סוגי לשון שונים וסגנונות שונים . ג . הסוגה הספרותית : לכל סוגה ספרותית , הן בספ...
To the book