מירב טובול שמות עצם בסיומת נקבית שריבוים "־ים" במשנה

" תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין" תוספתא , סוטה ז , ט . 1 מבוא צורן הריבוי הרגיל בעברית בשמות המסתיימים ביחיד בצוק ה / ת הוא ות , והוא צורן הריבוי היחיד בשמות התואר ובשמות הבינוני . מספר שמות עצם המסתיימים ביחיד בצררן ה / ת באים בריבוי בצורן ים , צורן הריבוי שאינו הולם את ההופעה המורפולוגית ואת המין הדקדוקי של צורת היחיד , להלן טיפוס ה / ת , ים ' . חוקרים טענו שהצורן - ( a ) t לא ציין בראשית דרכו מין נקבה , אלא היה צורן גזירה 2 שבאמצעותו יצרו שם יחידה , { nomen unitatis ) ולפי מקצת החוקרים הוא סימן רפרנטים 3 פחותי ערך . לאור קביעה זו הם ניתחו מבחינה דיאכרונית את צמיחתו של הטיפוס ה / ת , ים . הגם שהתאוריות נבדלות זו מזו בפרטים השונים , בעיקרו של דבר נטען בהן כי צורן הריבוי ים הוסף לשם המקורי , אשר לפני שנוצר ממנו שם יחידה הסתיים בצורן . לימים נעלם השם בסיומת ובמקביל נשכחה משמעותו המקורית של הצורן - ( a ) t והדוברים החלו להתייחס אל הצורן כצורן הנקבה , וכך נוצרו שמות שצורן היחיד שלהם מסתיים בצורן נקבי וריבוים 4 ים . כך למשל הסביר בארת את התהוות צורת הריבוי של ביצה : הצורה...  To the book