"אנחנו יותר משפחה עכשיו": אוכל, אימהות ומשפחה בקיבוץ המופרט

ליאורה גביעון תקציר תהליכי ההפרטה בקיבוצים , ובכללם הפרטת חדר האוכל ולאחר מכן סגירתו , הואצו למן שנות השמונים של המאה הקודמת . מאמר זה מתמקד באופן בו עשו הנשים בקיבוץ שימוש בבישול ובהאכלה לגבש ולעצב דפוסי אימהות הדומים לפרקטיקות אימהיות בקהילה שמחוץ לקיבוץ . באמצעות פעילויות הקשורות במזון , הפכו הנשים סוכנות פעילות בכינון הקיבוץ החדש , הרואה במשפחות מוסד בקהילה . הנשים ראו בעיסוק במזון אמצעי לגבש אימהות אוטונומית וחופשית מפיקוח הקהילה , גם דרך לחזק את הקשר בינן לבין ילדיהן . העיסוק היומיומי במזון הכניס את המשפחות בקיבוץ אל נבכי הכלכלה הקפיטליסטית והפך אותן לצרכניות פעילות . כך התגבר הדמיון בינן לבין המשפחות העירוניות . בקיבוץ המופרט התמסדו חלוקת עבודה מגדרית ותרבות צרכנית , שהעניקו למשפחות רק תחושת שליטה וסיפוק אלא גם תחושת שייכות למעמד הבינוני . מבוא העיסוק באוכל הוא חלק אינטגרלי מן התרבות המשפחתית היהודית . האם היהודייה תדיר כמקדישה זמן לבישול ולהאכלת משפחתה וכדואגת שילדיה יאכלו כיאות . ( Scholefield , 2004 Buckser , 1999 ; Federman , 2008 ; Jochnowitz , 2007 ; Levine-Rasky & Ringros...  To the book