הר תבור לאחר התקופה הצלבנית

מאז סוף התקופה הצלבנית ובמשך מאות בשנים היה הר תבור אזור נידח ושכוח אל . כל שנותר על פסגת ההר היו גלי חורבות . עולי הרגל שהעפילו להר כדי להביע את רחשי ליבם למקום , יכלו אך בקושי לזהות את שרידי הכנסיות שהוקדשו להנצחת המאורעות הנזכרים בכתובים . מהם שזיהו את מקום שלוש הקפלות . אך תפילותיהם לוו לא אחת באבל על החורבן שנתגלה לעיניהם . הנוסע האיטלקי ניקולה פוגיבונסי , ( 1345 ) הוא הראשון המביא תאור מהימן על השרידים שנותרו על ההר . לפי חאורו , במרכז הכנסיה החרבה נותר מבנה כיפתי מעוטר בציור שהנציח את ההשתנות , סוריאנו ( 1485 ) מעיד , כי ניתן עדיין לזהות במקום כנסיה העשויה משלוש קפלות . הוא מוסיף , כי לאחר עריכת המיסה , הותקפו ע"י שודדים שהסתתרו במערות שעל ההר . אך מאחר והיו מלווים בכוח מזוין , לא אונה להם כל רע . ב 155 . 2 ראה עדיין בוניפס מרגוסטה את שלוש הקפלות ואת ציור ההשתנות בקפלה המרכזית שבכנסיה , אך לקראת סוף אותה מאה השחיתו המוסלמים את ציור ההשתנות ומאוחר יותר הפכו את הכנסיה למסגד . 1626-ב אומר קוואריסמיו : "כיום הכל הרוס . רואים במקום חורבות רבות ושרידי קירות , מהן נקל להסיק כי במקום הי...  To the book