הר תבור בתקופת המקרא

הר תבור נתייחד בצורתו המרשימה , בחשיבותו הצבאית ובמשמעותו הדתית שבאו לידי ביטוי בתולדות ההר ותפקידו בתקופת המקרא . בתקופת ההתנחלות היה התבור בגבול שלושה שבטים : זבולון במערב , יששכר בדרום-מזרח ונפתלי בצפון-מזרח . בתאור נחלת יששכר נאמר : "פגע הגבול בתבור" ( יהו יט , כב . ( בתאור גבול שבט זבולון נאמר בשינוי קל : "ושב ... על גבול כסלות תבור ויצא אל הדברת" ( שם , יב . ( בשל מיקומו בגבול שלושת השבטים שימש הר תבור כנקודת מפגש והערכות לשבטי ישראל במלחמתם נגד הכנענים , כדברי דבורה הנביאה לברק בן אבינועם : "לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש" ( שופ ד , ו . ( בחירת ההר כנקודת הערכות צבאית הושפעה וראי ממיקומו , בגבול השבטים , היותו נקודת ציון בולטת , קדושתו ואולי גם כסות הצמחיה הטבעית שהעניקה ודאי מסתור ללוחמים . בדומה להרים נישאים אחרים , נודעה להר חשיבות דתית . נראה שעל פסגתו היה פולחן לבעל כבר בתקופות קדומות . יש סבורים , שדברי משה : "עמים הר יקראו , שם יזבחו , "צדק-זבחי מכוונים להר תבור ( דב לג , יט . ( נראה כי בתקופת המלוכה היו על פסגת הר תבור במות לעבודת אלילים , ועל כך נאמר : "...  To the book