במשבר האדם , שהננו שרויים בו בשעה זו , מוטלים בסימנה של שאלה שני דברים 1 האיש והאמת . עד כמה שניהם אחוזים זה בזה—נתחוור לנו ממעשה האחריות . הוויתו , הווית המענה מתוך אחריות , זקוקה לממשותו של האיש , שעליו יורד הדיבור שבהתרחשות ותובע אותו , זקוקה היא לממשותה של האמת , שלקראתה יוצא האיש בכל מהותו , ולפיכך הוא יכול לקבל אותה בדיבור , לא בכללות אלא בייקור זה , הנוגע אליו רווקה . השאלה , שחלה היום באיש ובאמת , היא השאלה שהיחיד נשאל השאלה שחלה באיש היא , שהוטלה עליו קולקטיביזאציה . מעשה הקולקטיביזאציה של האיש נסמך מבחינה רוחנית היסטורית למפעל שונה מיסודו , שאף אני הייתי שותף בו , היא מלחמת עשרות השנים האחרונות במושג האידיאליסטי של האני הריבוני , החובק עולם , הנושא עולם , היוצר עולם . פולמוס זה סבב בין השאר על הטענה של הסוזת דעת מן התלות הבדואית של האיש המוחשי . עמדו והוכיחו , כמה חשוב ועיקרי הדבר שהחושב ידע בכל רגע ורגע של מחשבתו גם את זאת , שקשור הוא בד' אמות מסוימות שלו , תלוי בשעה היסטורית , במין האנושי , בעם מן העמים' במשפחה מן המשפחות , בחברה מסוימת , בקבוצה מקצועית , בחבר אחים לדעה על...
To the book