חלק שלישי

הקווים המוארכים של הזיקות נפגשים זה בזה באתה הנצחי . כל אתה שנתייחד הוא אשנב אליו . דרך כל אתה שנתייחד בייחודו קורא אב הדיבר אליו , לאתה הנצחי . מכאן , ממצענותו של אתה אשר לכל יצור , מילואיהן של הזיקות וחיסוריהן . האתה הטבוע בנו מתגלם בכל אחת מהן ואינו בא על השלמתו בשום זיקה . ואין הוא בא על השלמתו אלא בזיקה ללא מיצוע אל אתה זה , שלפי מהותו אינו עשוי להיות ללז . בני אדם קרא לו לאתה הנצחי שלהם בשמות רבים . כשהיו שרים על המכונה כך עדיין היו מתכוונים אתה 1 מיתוסים רא שונים שירי תהילה היו . והנה נכנסו השמות ללשון הלזים , יצרם של הבריות תקף והלך אותם לחשוב את האתה הנצחי שלהם בחינת לז ולדבר עליו כדבר על לז . ברם כל שמות אלוהים בקדושתם עומדים 1 משום שמדובר היה בהם לא על אלוהים בלבד אלא גם אליו . יש אומרים לאסור את הדיבור 'אלוהים' כהלכתו , מחמת שרבו המסלפים . ודאי , אין לך בדיבורי אנוש דיבור עמוס כמותו . ודווקה בשל כך הוא המתמיד ביותר וההכרחי ביותר . ומה ערכו של כל דבר תעייה על מהותו של אלוהים ועל מעשיו ( אף על 0 י שלא היה דיבור אחר לכך ולא ייתכן שיהיה אחר ) לעומת האמת האחת , שכל בני אדם ש...  To the book