|
|
הכתיבה של קפקא נותנת סימנים בגוף . הכתיבה פוצעת . כך שבים ומופיעים רבים מן הגופים הספרותיים ביומניו ובעבודות הפרוזה 1 שלו , מעוטרים בפצע . על צורותיו ותכניו של הפצע דן פרק זה מפרספקטיבה של שיח האהבה . אנו מניחים כי הפצע מסמן בכתביו של קפקא את העיוותים המתרחשים בתחומה של התשוקה : הפצע מראה את פניו האחרות של ארוס ומעיד על הגוף העירום , הכואב של אהבת בשר ודם . על קרקע זו מצייר קפקא כמה מן הדיוקנות הספרותיים המפורסמים ביותר שלו , ביניהם טמן גם את דיוקנותיו שלו - אלגוריות אוטוביוגרפיות הנכתבות בפצעים . הפצע הוא מקום פתוח בגוף : רקמה קרועה , מדממת , חתך בבשר , או כתם אדום המתפשט על העור . הפצע בא מבחוץ , בעקבות דקירה או חתך , ויש פצעים המגיעים מבפנים ומעידים על דלקת או זיהום שפשטו בגוף . הפצע הוא מסמן פתולוגי ובמובן זה יש בו מתכונת הסימפטום ו י הופעתו לא רק מעידה על המחלה , אלא יורשת כבר כמה מסיבוכיה . הפצע שואל את צורתו מן החומר השביר שממנו עשוי האדם . זה סימן המתקרב אל ממשותו של הדבר : הפצע הוא האופן בו נפתח הממשי אל תוך הסדר הסימבולי . לא לשווא שבה הספרות לעסוק בשאלת הייצוג כשאלה על אודות...
To the book |
|
|