ו. סיכום

סילבר ורחנהק ( Silber & Rosenhek , 1999 ) בעקבות קרמר ( 1976 Kramer , ) שחקר את הנושא כשני עשורים לפניהם . משתמשים במושג " פרדוקס" בניסיונם להסביר את הפער בין קיומו של "מגזר שלישי" גדול , תוסס ומגוון לאורך ההיסטוריה היהודית / ישראלית , לבין אי קיומה של מסורת ( ברוח מערבית דמוקרטית , ( המדגישה אינדיווידואליזם , לוקליזם וחוסר אמון בממשלה , ככוח הקובע את כיוון החברה . הם מדברים גם על הצורה המיוחדת של ניהול המערכות הקהילתיות / וולונטריות במסורת היהודית , ועל העמימות שהתקיימה במערכות אלה בין פעילות וולונטרית לבין פעילות הנעשית בכפייה . זוהי אולי התשובה לאותו פרדוקס כביכול . היא טמונה בניתוח ההיסטורי של "המגזר השלישי" בישראל , ממנו עולה שיש צורך בפילוסופיה אנטי אטטיסטית כדי לגבש מערך של ארגוני "מגזר שלישי" שהפרט ומצוקותיו עומד במרכזם , כפי שקורה בישראל בתקופה הפלורליסטית . אבל אין צורך בפילוסופיה ובמסורת כזו כדי לגבש מערך של ארגוני "מגזר שלישי" הממלאים מגוון רחב של תפקידים , שבארצות ובתרבויות אחרות ממלאת אותם המדינה . ההיסטוריה היהודית סיפקה במשך תקופות ארוכות את התנאים שאפשרו לארגונים כאלה...  To the book