ב. המסורת הארגונית היהודית כרקע להתפתחות "המגזר השלישי" בישראל

את מקורותיו האידיאיים והפרקטיים של "המגזר השלישי" בישראל 'יש לחפש בתקופות שקדמו לעלייה ולהתיישבות הציונית . ש . נ . איזנשטדט מציג תזה הטוענת להמשכיות במבנים החברתיים ובתבניות הלאומיות מתקופת התהוות שבטי ישראל לעם ועד עתה . הוא קושר את טענתו לדת המונותיאיסטית ולקיום קשר ישיר , בלתי אמצעי ( דמוקרטי ) עם האל . תפיסה זו מתבטאת בפיתוח מבנים מוסדיים המאופיינים ב"הטרוגניות מבנית , מצבי דיפרנציאציה וקונפליקט רצופים בין קבוצות חברתיות ; אי יציבות והטרוגניות של המרכזים ; אליטות פוליטיות חברתיות ודתיות רבות , ומכאן הבנייה מחדש של קשרים משותפים בין המנהיגים לעם , דבר שלעתים מזומנות הוליד תנועות חברתיות שונות" ( איזנשטדט , תשמ"ט : . ( 28 תזה דומה , הטוענת להמשכיות במסורת הפוליטית היהודית , מוצגת גם על ידי אלעזר . ( Elazar , 1994 ; 1997 ) תשתית אידאית נוספת של "המגזר השלישי" בישראל נבנתה מתוך המסורת היהודית הארוכה של מתן צדקה ועזרה הדדית , שבלטו במובהק בצורת הפעילות של קהילות יהודיות בגולה . היסודות למסורת ארוכה זו נעוצים במצוות התנ"כיות שמדברות על היחס כלפי העני והנזקק ( במיוחד בספר דברים ט"ו 7 1...  To the book