א. המערך החוקי של קיום "המגזר השלישי"

ארגוני "המגזר השלישי" אינם פועלים בחלל ריק אלא במסגרת חברתית ופוליטית מסוימת . במשטרים טוטליטאריים נאסרת בדרך כלל פעילות ארגונית וולונטרית עצמאית , או שהיא מוגבלת מאוד ונתונה לפיקוח צמוד . במשטרים דמוקרטיים הזכות להתארגנות וולונטרית היא אחת מאושיות השיטה הפוליטית , בדומה לחופש העיתונות , הזכות לבחור ולהיבחר וכיו"ב . זוהי זכות בסיסית חשובה לשיטת השלטון , המקבלת ביטוי במסמכי תשתית של המדינה כמו חוקה או חוקי יסוד . עם זאת , קיימת תמיד סכנה שהאפשרות להתאגדות חופשית תנוצל על ידי מתנגדי המשטר הדמוקרטי ( לצורך הפלתו , למשל , ( והמדינה צריכה להיות ערוכה להגן על עצמה מפני אפשרויות כאלה . האיזון בין הרצון שלא להגביל או להצר את עקרון חופש ההתארגנות ובין הכורח להתגונן מפני גורמים עוינים למשטר , משתקף היטב במערך החוקים העוסקים בארגוני "המגזר . "השלישי סוגייה נוספת היא מידת ההתערבות של המחוקק בניהול ארגונים אלה ובפיקוח עליהם . מצד אחד , מכיוון שמדובר בארגונים וולונטריים , אין זה מעניינה של המדינה לבדוק את אופן פעילותם או את הדרך בה הם מתנהלים . מצד שני , מאחר שארגונים אלה פונים לציבור לצורך גיוס כספ...  To the book