פרק זה עוסק במעמד החוקי של "המגזר השלישי" בישראל , בתשתית המאפשרת את קיומו ומסדירה את פעילותו , ובמדיניות הממשלה כלפיו . הבחירה לשלב בין הדיון במעמד המשפטי לבין המדיניות הממשלתית , נובעת מהעובדה שבישראל שני מערכים אלה כרוכים זה בזה , ומשום שעצם קביעת החוקים והתקנות בנושא מסוים מייצגת מדיניות . הפרק מחולק לשני חלקים : החלק הראשון מציג את המסגרת המשפטית הרחבה שבתוכה מתקיימים החוקים השונים המסדירים את פעילות ארגוני "המגזר , "השלישי את החוקים הספציפיים המאפשרים את קיומם של ארגונים אלה ואת המבנה הפנימי ודרך הניהול המתחייבת מהם . כמו כן מוצגים בחלק זה חוקי המס שבגינם זוכים ארגוני "המגזר השלישי" להקלות שונות והמגבלות המוטלות על הארגונים , כולל מערך הפיקוח הפנימי שהחוק מחייב אותם להקים . חלק זה עוסק בנושא מנקודת המוצא של ארגון "המגזר השלישי" עצמו . החלק השני דן במדיניות הציבורית המתנהלת בשאלות "המגזר השלישי" והוא מתמקד בשני נושאים : מערך ההקצאות הציבוריות לארגוני "המגזר השלישי" ומערך הפיקוח החיצוני ( של מוסדות המדינה ) שהופקד עליהם .
To the book