ד. סיכום: השוואת שתי הגישות

הדיון בהגדרות ובתיאוריות העוסקות ב"מגזר השלישי" שהוצג בפרק זה , מצביע על הקושי הקיים בהגדרת תחומי פעילותו של המגזר , ומביא את המסגרות התיאורטיות העוסקות בהסבר לעצם קיומו ולתיאור צורות התפתחותו . ראינו שהניסיונות להגדיר את הפעילות האנושית חברתית במרחב שבין המדינה , השוק והמשפחה , יכולים לצאת מנקודות מוצא שונות "מלמעלה" ) או , ( "מלמטה" להדגיש היבטים שונים של הפעילות ( כיצד היא מוגדרת בחוק או איזה סוגי יחסים מתקיימים בה , ( להתמקד במשמעויות שונות שלה ( תרומה לפיתוח שירותים חברתיים או תרומה לתשתית הדמוקרטית של החברה , ( או לספק הסברים שונים לעצם קיומה ( ביקוש לשירותים מתמחים או צורות התנהגות אנושית / חברתית . ( זוהי , אם כן , זירה מסועפת ורבת פנים , שהמחקר העוסק בה נמצא רק בראשיתו וצפוי להתפתח בעשורים הקרובים . הבעיה המרכזית בהגדרה מהו מגזר הארגונים ללא כוונות רווח , היא אי ההסכמה לגבי מה מגזר זה כולל או צריך לכלול . בעיה זו מביאה להגדרתו השיורית ( רזידואלית ) המדגישה את מה שהוא איננו ולא את מה שהינו . סוגייה זו אינה נתפסת בהכרח כבעיה חשובה בדעתו של מי שסבור שלפנינו שלב בהתפתחות ההגות והמ...  To the book