ויליאם ג'יימס: חציית הסף אל חידוש החיוניות המיסטית

תפיסת המציאות החדשה בהשפעת הסמים וגילוי ממדים חדשים ו"אקסטטיים" של החוויה הפנימית , האינטלקטואלית והרגשית , שיבשו באופן קיצוני את ההגדרות החברתיות השגרתיות ואת שגרת החיים של המודרניות , בסגנון האמריקאי של אמצע המאה העשרים . כפי שהראה פולר , ( 2000 , 1998 , 1986 ) המודליות החדשה של המשמעות המשיכה מסורת אמריקאית ותיקה יותר , גם אם לא נבעה ממנה , שהגדירה את התודעה המורחבת כמודעות לנוכחותה של ישות מקודשת , אלוהית , פנימית , כבסיס היסודי של העולם הטבעי . ויליאם ג'יימס , הידוע יותר הודות לפילוסופיה של הפרגמטיזם ולפסיכולוגיה האמפירית שלו , הוא גם האב הידוע ביותר של אותה דת טבע אמריקאית של הרוחניות הפנימית . בתחילת המאה העשרים כבר הציג ג'יימס את שני הרכיבים המרכזיים של החברה המיסטית המתפתחת בת זמננו , וכן אחדות ממגבלות זווית הראייה האמריקאית . את ההתקדמות לעבר המיסטיקה אפשר לראות בתיאוריו הקאנוניים , האמפיריים של ג'יימס על אודות מגוון חוויות מעין אלה . בספרו החוויה הדתית לסוגיה , בו באות לידי ביטוי סקרנותו הבלתי נלאית לניתוח תופעת המיסטיקה , נכונותו להצהיר על "אמונת היתר" שלו ב"עוד" של הישות ה...  To the book