חינוך מיסטי

הפוסט מודרניות בתיאוריה ובמחקר הסוציו חינוכי ניכסה לעצמה רק את ההיבט השטחי ביותר של המשטר הסוציו תרבותי שלה , כפי שעושה כעת תורת הנאראטולוגיה החינוכית למען החזרת הייצוג , המתרחשת בד בבד עם חזרת הקוהרנטיות התרבותית . הפוסט מודרניות אינה עוסקת אך ורק בטקסטים , במנהגים דיסקורסיביים ובהגדרת הזהות באקדמיה או אפילו בחיי היום יום . כפי שראינו , הפוסט מודרניות עניינה בפוסט תעשייתיות , בשינויים במבנים החברתיים , בארגונים ובמוסדות , ובאופן מעמיק יותר אף בשינוי המצב הקיומי ובמנהגי חידוש החיוניות המתפתחים במצב זה ומעבר לו . התקדשות מחדש ברמת הקוד הכללי , התחדשות העצמי ברמת המנהגים מחוללי הטרנספורמציה והקוסמולוגיה החדשה בתרבות היום יום מוזנים כולם בחזרה ומשתלבים בשינויים מוסדיים . שינויים אלה מובילים להגדרתה מחדש של משמעות החינוך בחברה . בד בבד עם השינוי בהקשר הסוציו תרבותי הרחב , משתנות גם התשתיות המוסדיות של החינוך בחברה . השינויים התרבותיים והמוסדיים גם יחד מעודדים יצירת נושאים חדשים , ניתוחים חדשים ושיטות חדשות לחקר תרבות בתי הספר - האתנוגרפיה של ההוויה . אולם החינוך בחברה החדשה נוטה במידה ניכר...  To the book