מן החברתי אל הקוסמי

בהשקפה הלא דואליסטית , החברתי אינו עוסק בעקידות היסטוריות סימבוליות ומתות של נטישת ההיגיון הקדמוני הקולקטיבי ושל האילוצים המוסריים . במקום זאת , אותו החברתי הוא הזמנה וקריאה , המגיעות מעבר לשגרתי הנראה לעין הכמיהה" ) לאהבת , ( "האל הנשמעות ונענות באמצעות דמיון , זיכרון , הרמנויטיקה של טקסטים מסורתיים גואלים ומעשים מקודשים , המקשרים אל "האל בכבודו , "ובעצמו אל הגוף ואל הקוסמוס , בדיאלוג מחולל טרנספורמציה . אותו חברתי כקדוש אינו דורש כניעה פולחנית , אלא תגובה , " . "אחריות אנרגיה חברתית נובעת מאותה התגובה , מפני שבתרגול אותה התגובה מתנפצות הקליפות של מערכות היחסים היום יומיות שעברו החפצה ; כמו בעליונים , כך בתחתונים : כמו במיתוס הבריאה הקבלי , כך גם במנהגים החברתיים . האנרגיה משוחררת על ידי שבירת אותם כלים , והתהליך המשיחי הקולקטיבי של הגאולה טמון בתיקונם . יצירת החברתי כחיוני היא מנהג לא דואליסטי של יצירה מתמשכת , המתחוללת באמצעות ניפוץ הכבלים של כל מה שאינו זורם ואינו מאיר , בכדי לשחרר אנרגיה קדושה . מקורה הראשוני של אותה האנרגיה הוא תהליך קוסמי אנלוגי לתהליך אנושי חברתי זה של יצירה תמ...  To the book