ובר

אף על פי שמובן מאליו כי פעילות דתית עשויה לפעול בדרך שוללת העוצמה , שאותה תיאר מרקם , החלופה ההיסטוריה היא מציאת יחס מעורר הזדהות ומעצים בין האני לקדוש , במקום ההשלכה שוללת העוצמה ביחס שבין האני לקדוש . במהלך תנועה תרבותית של החזרת הקדושה , היכולת העצמית עשויה להשתקם במקום להיחלש , כפי שקורה במודל המרקסיסטי המסורתי העוסק בניכור . ככל ששורשיה שזורים בפוסט תעשיינות הנוכחית , הגלובלית והקפיטליסטית , לחזרה לקדושה יש גם תולדה שנוצרה מבלי משים ו חיזוק נטייה בת כלאיים , יוצאת דופן , אשר אותה זיהה ובר כאשר ביצע את הטיפולוגיה של הפעילות הדתית המיסטיקה של העולם הזה . בסוציולוגיה הביקורתית שלו על אודות התעשיינות המודרנית , לא צפה ובר במלואם את כוחותיה החבויים של אותה מיסטיקה של העולם הזה . באופן עקבי הוא ייחס את היסודות התרבותיים של המנגנון , "רציונלי"ה המודרני והביורוקרטי לפרוטסטנטיות סגפנית : לאותה סגפנות של העולם הזה היו מספר תוצאות ייחודיות שלא נמצאו בשום דת אחרת ... מטרתה הברורה והאחידה של אותה סגפנות הייתה הטלת משמעת על כל דפוסי החיים וארגונם השיטתי . מייצגה הטיפוסי היה "איש המקצוע" ותוצאו...  To the book