אליאדה והחסידות

חזרת הקדושה והיפוך מגמת ההפנמה קבעו את צביון מנהגי חידוש החיוניות שנועדו להעניק חיי אלמוות נצחיים . אליאדה ( 1969 , 1964 , 1957 ) לא צפה מראש את הדינמיקה שתתרחש בין האני לחברה בחברה הפוסט מודרנית , המיסטית . אך הוא טען בתוקף כי המשמעויות והמנהגים הארכאיים ממשיכים להתקיים בעולם בן ימינו . אני חושב כי המנהגים הארכאיים שתיאר הפכו להיות פרדיגמתיים בעידן החדש . בחברה הארכאית , עוד לפני הדחף המיני , יש "צמא . "אונטולוגי זוהי כמיהה לשוב למקורות הזמן , אילו טמפ 1 רה , כדי לקחת חלק בהולדת העולם וכך ליצור מחדש באופן סמלי את לידתו החברתית של האדם עצמו . ההוויה נעשית אמיתית באמצעות נטילת חלק בעולם הקדוש . תחייה רוחנית מתחוללת בתהליך אבטיפוסי של לידה מחדש המתחילה ב"מוות בטקס . "חניכה אליאדה זיהה בחברה הקדמונית דבר המקבל ייצוג הולך וגובר בחברה המיסטית . על מנהגי חידוש החיוניות שנועדו להעניק סוג חדש של חיי נצח הוא כתב : כתוצאה מכך , אין לתפוס את חיי הנצח בהישרדות לאחר המוות , אלא כמצב שאדם יוצר באופן מתמשך ... לפיכך אי המוות , חיי הנצח , חייבים להיתפס כגבול , כמצב אידיאלי שאליו שואף האדם בכל ישותו וא...  To the book