דת, סוציולוגיה וחינוך

בספר זה אני מצביע על אחדים מהשינויים הללו , מתאר אותם ומנתח אותם . אבל המטרה שקבעתי לעצמי חורגת מעבר לדיווח על שינויים חברתיים , תרבותיים ואישיים . נוסף על הצעת פרשנויות סוציולוגיות של שינויים אלה , אני מנסה להראות כיצד הדיאלקטיקה החברתית , או האירוניה , פועלת כדי להפיק מיסטיקה חברתית מתוך חידושים טכנולוגיים וארגוניים . אני מתייחס לשינויים ברצינות רבה די הצורך כדי לא לגרוע מערכם בהסבר סוציולוגי בלבד . אף על פי שלעתים קרובות שינויי החיים הקולקטיביים הללו אינם ממוסדים ואפילו נראים כפרטיים , הם מעלים לקדמת הבמה שפות חדשות / עתיקות , מושגים ורטוריקה של פרשנויות ומשמעויות . השפות הללו המשמשות לפרשנות , אותה הרמנויטיקה שנודעה בתחילה כ"העידן החדש" - ורק לאחר מכן התגלה כי אין זאת אלא אריזה מחודשת למסורות דתיות עתיקות יומין - מספקות חלופה גם לקוסמולוגיה החברתית ההסברתית החילונית שלנו . הן מתחילות לתפוס את מקומן של ההבנות הקיימות במדעי החברה ובחקר התרבות . אנחנו מתחילים להתרחק ממונחים מוכרים : מן העצמי ומתהליך החברות אל עבר דיבורים על חיי הנצח בטרנספורמציה תמידית או "התחדשות ; "העצמי מתרבות להוו...  To the book