שלוש פונקציות מרכזיות מאפיינות את הקריקטורה : הפונקציה החברתית ; הקריקטורה מתפרסמת באמצעי התקשורת ומופצת לאנשים רבים במקביל . בכך היא גורמת לכל מי שקורא אותה להיות שותף בלתי נראה של אנשים רבים אחרים שנהנים מאותו עניין . הפונקציה התוקפנית ( בשני המובנים שלה - ביקורת והוצאת אגרסיה ) ו בכל קריקטורה , פוליטית או חברתית , יש אלמנט ביקורתי . לכן משמשת הקריקטורה קטליזטור להוצאת אגרסיה במובן של פגיעה או השפלה ומכאן הפן התוקפני שלה . מטבע הדברים משמשת הקריקטורה ההומוריסטית , כמו ההומור בכלל , אמצעי לפריקת מטענים רגשיים הנוגעים למעצורים , עכבות ודחפים ומוצאים בקריקטורה צינור ניקוז לאותם דחפים או מעצורים . הפונקציה האינטלקטואלית ; הקריקטורה היא בגדר חידה למי שקורא אותה או מביט בה , ומשום כך היא מפעילה את היכולות האינטלקטואליות כדי לפתור אותה . כשהקורא צוחק מהקריקטורה פירושו של דבר שהוא פתר את החידה . מלבד שלוש הפונקציות שהזכרתי - החברתית , התוקפנית והאינטלקטואלית - משרתת הקריקטורה גם את הפונקציות האחרות עליהן למדנו בפרקים הקודמים : פונקצית הזיכוך , הפונקציה המינית , פונקציית מנגנון ההגנה והפונקצי...
To the book