הסיבות שלשמן קיים ההומור הן גם הסיבות לקיומה של הבדיחה . ריבוי הבדיחות והתפוצה שלהן מלמדים על מיקומה החשוב של הבדיחה במסגרת ההומור ואת הצורך שיש לאדם ולחברה לעשות בה שימוש . הבדיחות עוסקות בכל תחומי החיים - שנינות , טיפשות , קמצנות , חוכמה , קנאה , זוגיות , מין , עדות , עמים , מקצועות ועוד . פרויד טוען שישנם שני סוגי בדיחות ; בדיחות מגמתיות ובדיחות שאינן מגמתיות . הבדיחה המגמתית מבוססת על שני חלקים עיקריים : החלק הטכני של ההומור ( מבנה הבדיחה ) והמגמה ( כוונה ) שמשתמעת ממנה . ואולם גם כאשר הבדיחה אינה מגמתית , יש לה מטרה משנית והיא להרחיב את המחשבה ולשמור 7 אותה מפני השיפוט הביקורתי של ה"אני . "העליון מכאן ניתן להבין ששני סוגי הבדיחות מיועדים לשרת פונקציות שונות . דייוויס טוען שהבדיחות נוצרו כבידור מועדף של פנאי וכמקור הנאה פופולרי ויצירתי ושאין לייחס להן פונקציות חבויות שמנסים חוקרים להעניק להן . לטענתו , רוב הבדיחות נוצרו 8 כמטרה בפני עצמה ולא כאמצעי להשגת מטרה . תמוה הדבר שדייוויס טוען טענה שמבטלת במחי יד הגות פילוסופית ומדעית עשירה שקדמה לו . מחקרים שנעשו בתחומי ידע רבים כמו פסיכול...
To the book