הומור המבוסס על העמדת פנים

הפנים הם המסכה הביולוגית של האדם . היא הרבה יותר משוכללת מן המסכות ששחקנים חובשים בתאטרון ומאלה שאנחנו קונים בחנות התחפושות . למסכת הפנים יש מופעים רבים . היא משתנה בהתאם למצב רוחו של האדם לו היא שייכת . היא יכולה להיות שמחה , עצובה , מאושרת , כועסת , אוהבת , שונאת , מקנאה , מזדהה ועוד כהנה וכהנה . אך למסכת הפנים יש תכונה ייחודית שאין לאף מסכה אחרת . היא יכולה להעמיד פנים . ותכונה זאת שימושית ביותר בקרב בני האדם . למי מן הקוראים לא יצא לפגוש מישהו שלא כל כך רצה לפגוש והעמיד פנים שהוא שמח לפגוש אותו ? בעיני הצופה מן הצד שיודע את מחשבותיו של מעמיד הפנים נתפס הדבר כמצב קומי . למשל חייל מעמיד פנים שהוא חולה וניגש אל המרפאה כדי שישחררו אותו מן האימונים . אם אחות המרפאה יודעת על כוונתו ורואה כיצד הוא מעמיד פנים לפני הרופא , יהיה הדבר קומי בעיניה . כאן נוצר פער בין העמדת הפנים של החייל ובין מה שאפשר לכנות " הפנים האמתיים" שלו . בין ההתנהגות המדומה שלו ובין ההתנהגות הנורמטיבית שלו . העמדת פנים או התחפשות הן משחקי ילדות מוכרים . מי מאתנו לא חבש בילדותו את הכובע של אבא או נעל את הנעליים של אמא ?...  To the book