האם החיוך והצחוק אמתיים או מדומים ?

כאשר מישהו דורך בטעות על רגלו של אדם אחר הוא מתנצל לפניו . הצד " הנפגע" עונה לו בחיוך לאמור , "אל תדאג , אינני כועס , זה יכול לקרות לכל . "אחד החיוך הזה משחרר את המתח שנוצר או שיכול היה להיווצר בין השניים . כאשר אדם קם אחרי שמעד והחליק הוא מחייך או צוחק אל הסובבים אותו לאמור , "אצלי הכול . "בסדר החיוכים הללו הם נטולי הנאה אך מעבירים מסר ברור מצד אחד לצד האחר . כאשר שני בני אדם נפגשים בפעם הראשונה הם בדרך כלל מחייכים זה אל זה . החיוך הזה נטול הנאה ובא לומר דברים כגון "אינני מאיים , "עליך "נוח לי . "בחברתך על בסיס הפתיחה המקדימה הזאת אפשר להתחיל לשוחח . החיוך הזה הוא חיוך מדומה , שתפקידו להכין את הקרקע להמשך התהליך התקשורתי . וושברן מוצאת שהצחוק הוא צורה פרימיטיבית יותר מן החיוך לביטוי מצבים רגשיים , בעוד החיוך במקרים מסוימים מבטא את האופי התקשורתי , שהנו 32 תגובה סתגלנית יותר . סארטר מכנה צחוק ללא הנאה "צחוק , "מדומה בדומה לפחד מדומה או עצב מדומה . לטענתו אלו הם רגשות שקריים , והשקריות איננה לוגית אלא אקזיסטנציאליסטית " . דרווין טוען שצחוק מאולץ מתובל לעתים בביטוי של זלזול . בנסיבות אלו...  To the book