|
|
גם לפני פרשת קונטרם וגם לאחריה ניתן למצוא בפסיקתו של בית המשפט קביעות המתייחסות לאמנה החברתית הישראלית . 674 השופט ברק קבע בפרשת ולנר כי "החופש הנתון למפלגות ולסיעות אינו בלתי מוגבל . הן חייבות לפעול במסגרת 'האמנה החברתית המשמשת בסיס לחיים משותפים . "' בפרשת חורב התייחס השופט ברק להצעתו של בית המשפט למנות ועדה אשר תגבש אמנה חברתית שתפתור את בעיית הנסיעה בשבת בשכונות חרדיות . הוא ממשיך וקובע : "האמנה החברתית 675 לא , "נכרתה ולכן בית המשפט נדרש להכריע . אם כן , האמנה החברתית , אשר יש בה יסוד מתחדש , מחברת בין קבוצות שונות - חברתיות ופוליטיות - ומשיגה מכנה משותף . היא מקטינה ניכור ומקרבת בין רחוקים . בפרשת הסתדרות העובדים הכללית כתבה השופטת שטרסברג כהן כי "על ידי כל אלה פוגע המינוי הפוליטי בעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית , של תפיסתנו הערכית את מהותו של השירות הציבורי ושל האמנה החברתית שהיא בסיס הווייתנו כחברה . "מתוקנת אם כן , האמנה החברתית מחייבת שלטון נקי וכללי מינהל תקינים . ההתייחסות לאמנה החברתית מופיעה בפסיקה בהקשרים נוספים , שתקצר היריעה מלהתייחס לכולם . אזכיר רק שבפרשת הר שפי חזר...
To the book |
|
|