ד. מעבר להגמוניה המקומית — כוח, הצבר הון, גלובליזציה

בתת הפרק הקודם טענתי כי עידן ההפרטה הישראלי הוא עידן של הגמוניה המפריטה לעצמה , ולא בהכרח לטובת הציבור כולו . לא ניתן לעצור את הניתוח בנקודה זו , בהתעלם מן ההקשר הגלובלי . הכלכלנים ביכלר וניצן טוענים כי את מבנה הכוח של ישראל בשנות האלפיים ניתן לכנות "בעלות , "נעדרת אשר מתאפיינת בריכוזיות תאגידית , הגבוהה ביותר שהתקיימה אי פעם בישראל . במוקד השליטה מצויה קבוצת גרעין של חמש קבוצות הון דומיננטיות , אשר אליהן עומדות להימכר פירמות ממשלתיות גדולות . עד שנות התשעים ניתן היה לעקוב אחר מבנה השליטה במשק , אולם כיום קשה לקבוע את גבולותיה של קבוצת הגרעין הניצבת במרכז . קשה לעקוב גם אחר סבך הקשרים והבעלויות של מאות פירמות , אשר חלקן מופיעות בתרכובות של בעלויות צולבות והדדיות . בנוסף , הבעלויות משתנות במהירות כה גדולה עד שהקפאת התמונה עלולה להטעות . זוהי הבעלות הנעדרת , שקשה לעקוב אחריה . היכולת להסתתר מאחורי תאגידים גדולים בכלל ומבני בעלות מורכבים בפרט מאפשרת להעלים את הפנים האנושיות של מספר מועט של בעלי הון עצום , אשר מחזיקים בבעלות בתאגידים אלו , ואשר פועלים להגדלת הונם באמצעות רכישה של נכסי הציב...  To the book