|
|
החל בשנות השלושים של המאה העשרים ועד לשנות השבעים המאוחרות נשלטו "היישוב" היהודי בארץ ישראל , ואחר כך במדינת ישראל , על ידי ההגמוניה הפוליטית תרבותית של תנועת העבודה , אשר שלטה בכל מישורי ההגמוניה , קרי במוסדות המדינה , בחברה האזרחית ובתרבות הישראלית . תנועת העבודה עמדה במרכז קואליציה , שחברות משניות בה היו הקבוצה הדתית הלאומית וכן הגוש האזרחי . עם קבוצות אלו התקיימה הפשרה ההגמונית . הגמוניה זו השליטה מסגרת חשיבה כוללת לחיי היהודי במדינת ישראל - ציונות שבמרכזה הקמת מדינה יהודית ופיתוחה . במחצית שנות השבעים התמוטטה הגמוניית תנועת העבודה - במהפך הפוליטי של שנת 1977 איבדה את השליטה במוסדות המרכזיים של המדינה . כך גם נחלש כוחה בחברה האזרחית ובמערכת התרבותית . לדידי ( בעיקר בעקבות פרופ' גוטווין , ד"ר פילק וד"ר חנין , ( בשדה המאבק הכלכלי נוצרה בעשרים השנים האחרונות הגמוניה חדשה , ניאו ליברלית , המקדשת , בין היתר , את ההפרטה . להבנת מציאות ישראלית זו חשובים מאוד דבריו הבאים של ד"ר פילק . לדידו , מאבקים הגמוניים מתרחשים בו זמנית במספר שדות יחסיים , ו"תובנה זו עוזרת לנו להבין את המעבר מעידן ההג...
To the book |
|
|