הערה כללית

את הטוב שיכול האדם לעשות בפני עצמו על פי חוקי חירות בהשוואה ליכולת האפשרית לו רק על ידי סיוע על טבעי , נוכל לכנות טבע , להבדיל מח סד . לא כאילו ביקשנו להבין בביטוי הראשון תכונה פיסית הנבדלת מן החירות , אלא רק זאת שלגבי יכולת זו מכירים אנו למצער את הוזוקים ( של המידה הטו ב ה , ( ועל כן יש לה לתבונה בה , בחינת אנאלוגון של הטבע , קו מדריך נראה לעין ובר תפיסה ; ואילו , אם , מתי ומה , או באיזה גר עמך . אם היה שם פעמיים , צא מהרחוב שבו הוא נמצא ; אך אם היה שם שלוש פעמים , עזוב את העיר ואפילו את הארץ שבה הוא יושב . הו כנות ! את אסתריאה , 120 אשר חמקת מן הארץ אל השמיים , איר נשוב t ונמשוך אותר ( יסוד המצפון , ועל כן של כל דת פנימית ) משם אלינו ? יכול אני להניח , ככל שיש להצטער על כך , שגילוי-לב ( לומר את האמת כולה שאותה יודע היודע ) אינו מצוי בטבע האנושי . אך כנות ( שכל מה שאדם אומר נאמר מתוך אמיתיות ) מן ההכרח שאפשר יהיה לתבוע מכל אדם , ואילולא היתה מצויה כל כושרה לכך בטבענו שלנו , שרק טיפוחה הוזנח , כי אז היה גזע האדם בעיני עצמו מושא של תיעוב עמוק ביותר . — אך אותה סגולת נפקו 121 נדרשת היא ...  To the book