הערה כללית

בכל אופני אמונה שבדת , מן הנמנע הוא שלא יהא המחקר נתקל מאחורי טיבם הפנימי בסוד , ז"א במשהו קדוש , דבר שאמנם כל יחיד יודעו , 138 אך אי אפשר לעשותו נודע " באורח פומבי , ז"א לעשותו בר מסירה כללית . — כמשהו קדוש מן ההכרח שיהיה מוסרי , ועל כן מושא של התבונה , ושיוכל להיות מוכר הכרה פנימית מספיקה בשביל השימוש המעשי , ועם זה , כמשהו סודי , לא בשביל השימוש העיוני ; כי אז היה מוכרח להיות גם בר מסירה לכל אדם , ובכן גם נודע באורח חיצוני ופומבי . האמונה במשהו שאנו צריכים בכל זאת לראותו גם כסוד קדוש אפשר לחושבה אם כב ת השראה אלוהית ואם כ א מ ו נ ת ת ב ו נ ה טהורה . אם לא ניאלץ על ידי מצוקה גדולה ביותר לקבל את ההנחה הראשונה , נעשה לעצמנו לכלל מדריך להחזיק בהנחה האחרונה . — הרגשות אינן הכרות ואין הן מציינות אפוא שום סוד , וכיוון שהעניין האחרון מתייחס לתבונה , אך בכל זאת אינו בר מםירה כללית , יהא אפוא חייב ( אם אכן קיים דבר כזה ) כל אחד לבקשו רק בתור תבונתו שלו . אי אפשר להכריע אפריורי ובאורח אובייקטיבי אם מצויים סודות כאלה או לא . נהא מוכרחים אפוא לחפש באורח בלתי אמצעי בפנים , בסובייקטיבי של כושר...  To the book