|
|
א מ ו נ ת ד ת טהורה היא זו שהיא בלבד יכולה לייסד כנסיה כללית ; כיוון שהיא אמונת תבונה בלבד , שכל אדם מוכן להשתכנע על ידיה , בעוד שאמונה היסטורית המבוססת על עובדות בלבד אינה יכולה להרחיב את השפעתה מעבר לנסיבות הזמן והמקום שאליהן עשויות הידיעות , מבחינת כושר הערכת אמינותן , להגיע . אך זו חולשה מיוחדת של טבע האדם האשמה בכד , שעל אותה אמונה טהורה לעולם אי אפשר לסמוך באותה מידה שאכן היא ראויה לה , כלומר לייסד כנסיה עליה בלבד . בני אדם המודעים לאי יכולתם להכיר דברים על חושניים , ואף על פי שהם מניחים שראוי לחלוק כל הכבוד לאותה אמונה ( באשר היא בהכרח המשכנעת בכללה בשבילם ) אין לשכנעם בכל זאת בקלות , שהשקידה המתמדת על אורח חיים טוב מבחינה מוסרית היא כל מה שאלוהים דורש מבני אדם , כדי שיהיו נתינים רצויים לו במלכותו . אין הם יכולים להשיג את חובתם אלא כעין עבודה 30 שהם צריכים לעבוד את אלוהים ; שבה לא הערך המוסרי הפנימי של המעשים מובא בחשבון , אלא יותר מזה זה שהם נעשים לאלוהים , כך שאפילו הם אדישים ביותר כלפי המוסר כשהם לעצמם , בכל זאת ימצאו חן בעיני אלוהים לפחות על ידי ציות סביל . אין מוחם קולט ...
To the book |
|
|