|
|
כדי שתתכונן קהיליה מוסרית הכרח הוא שכל היחידים יהיו כפופים לתחיקה פומבית וכל החוקים המחייבים אותם מן ההכרח שיהיו נתפשים כציוויים של מחוקק משותף . אד אם מבקשים שקהיליה זו העומדת להיכון תהא משפטית , כי אז מן ההכרח הוא שההמון המתאחד לכוליות שלימה אחת יהא הוא עצמו המחוקק ( של חוקי החוקה , ( 9 כי החקיקה יוצאת מן העיקר : להגביל את החירות של כל אחד לתנאים שעל פיהם יכולה היא להתקיים יחד עם החירות של כל אחד זולתו על פי חוק כללי , * וכאן אפוא הרצון הכללי מכונן כפייה חוקית חיצונית . אך אם מבקשים שקהיליה זו תהא מוסרית , שוב אי אפשר לראות את העם עצמו כמחוקק . כי בקהיליה כזאת כל החוקים מכוונים בעצם ובמיוחד לטיפוח המוסריות של המעשים ( משהו שהוא פנימי , ועל כן אינו יכול להיות כפוף לחוקים אנושיים פומביים , ( ואילו האחרונים לעומתה , העשויים להוות קהיליה משפטית , מכוונים רק ל חוקיותם של המעשים הנראים לעין , ולא למוסריות ( הפנימית ) שרק בה מדובר כאן . מן ההכרח אפוא שיהא נמצא אחר , זולת העם , שאפשר לומר עליו שהוא המחוקק חקיקה פומבית לקהיליה המוסרית . ובכל זאת אי אפשר לראות חוקים מוסריים כיוצאים מעיקרם רק ...
To the book |
|
|