פרק שני על תביעת-הזכות של העיקר הרשעי לשלטון על האדם ועל המאבק בין שני העיקרים

כתבי הקודש 71 ( בחלק הנוצרי ) מרצים את המצב המוסרי האינטלגיבלי הזה בצורה של סיפור מעשה , שבו שגי העיקרים באדם , המנוגדים זה לזה כניגוד שמיים וגיהינום , מתוארים כאישים שמחוצה לו , שלא זו בלבד שהם מנסים כוחם זה נגד זה אלא גם מבקשים הם ( חלק אחד כקטיגורו והאחר כסניגורו של האדם ) להעניק לתביעותיהם , כביכול לפני שופט עליון , תוקף של חוק . האדם הוצב מתחילת ברייתו כבעל כל קנייני הארץ ( בראשית א : כח , ( אלא שהוא צריד היה להחזיק באלה רק בחינת קניין מופקד nnn ( dominium utiie ) בוראו ואדונו בחינת בעל עליון . ( dominus directus ) עם זאת מוצג יש רשעי ( כיצד נעשה רשעי עד כדי כך שיבגוד באדונו , מאחר שהיה בכל זאת במצב בראשית סוב —לא נודע , ( אשר על ידי נפילתו איבד כל קניין שבו יכול היה לזכות בשמיים , והוא מבקש עתה לרכוש לעצמו קניין אחר עלי אדמות . כיוון שמהיותל יש ממין גבוה יותר — בחינת רוח—דברים ארציים וגופניים אינם יכולים לספק לו שום הנאה , מבקש הוא לרכוש שלטון על הנפשות 72 בכך שהוא מסיר את האבות הראשונים של כל בני אדם מאחרי אדונם העליון ומקשרם בו , ומשדבר זה עולה בידו ישליט את עצמו בכד לבעל עליו...  To the book