א. אידיאה מואנשת של העיקר הטוב

הדבר שהוא לבדו יכול לעשות עולם למושא של פסק הכרעה 10 אלוהי ולתכלית הבריאה הרי היא האנושות ( היש העולמי התבוני בכלל ) במלוא שלימות ה המוסרית שממנה , כתנאי עליון , התוצאה הבלתי אמצעית , על פי רצונו של היש הגבוה ביותר , הוא האושר . —אדם זה שהוא בלבד נושא חן בעיני אלוהים 'היה אתו מראש' ; 17 האידיאה שלו נובעת ממהותו ; באשר הוא כך אין הוא דבר נברא אלא בנו בכורו , 'הדבר ( היה ) שכל המעשים נהיו על ידו ואין דבר אשר נעשה מבלעדיו' , כי למענו , כלומר למען היש התבוני בעולם , כפי שאפשר לחשבו לפי יעודו המוסרי , נעשה הכול . '— הוא זוהר * סגולה מיוחדת היא זו של המוסר הנוצרי לדמות את הטוב המוסרי כשונה מן הרשע המוסרי לא כשוני השמיים מן הארץ אלא כשוני השמיים מן הגיהינום ; דימוי , שהוא אמנם ציורי , ובאשר הוא כזה מרתיע , ועם זה , לפי משמעותו , נכון הוא מבחינה פילוסופית . — הווה אומר , דימוי זה משמש למנוע : שהטוב והרשע , ממלכת האור וממלכת החושך , לא תיחשבנה כגובלות זו בזו , ועל ידי שלבים מודרגים ( של אור גדול יותר או פחות ) כאובדות זו בתור זו ; אלא שנדמה אותן בנפרדות זו מזו , ועל-ידי שלבים מודרגים ( של אור...  To the book