דושיחו של אלוהים עם משה' הנפסק ומתחדש חליפות , לאחר חטאת העם ( שמות לב , ז-יד , לא-לד , לג , א-ה , יב-כג ; לד , א-י , ( אם תראהו ברציפותו , תמצאהו בנוי לתלפיות , מקשה אחת במבנהו מאין כמוהו . אין אני מכיר יצירה אחרת שעיקרה הדיבור , אשר דברנותה , שמטבע ברייתה הוא לכאורה להרחיק את הסוד , כל כר דבוקה לסוד ; ואולם איני מכיר אף יצירה אחרת כמותה . אשר בה מוקמים פעם בפעם גשרי מלים איתנים , מלים מנחות , הנושאים את הרגל המהססת על פני התהומות . אפילו תעיין בדבר מועט למראית עין כמו התיבה , 'ועתה' הבאה חמש פעמים כמלת צירוף ( לב , י , לב , לד 1 לג , ה , יג , ( או בדבר הבא לכאורה כלאחר יד בלבד , כגון שילוש ה'אתה' המוטעם בפסוק לג , יב בכל כובד משקלו רב הפנים ואחיד הרושם , תיווכח לדעת כי עוז המש מעות האמיתי של הלשון הוא העושה כאן את שלו . המלים המנחות המרכזיות הן עם ועלה . חמש פעמים אתה מוצא אותן כשהן מחוברות יחד במשפט אחד ( לב , ז , לג , א , ג , ה , יב ) ופעמים הרבה בנפרד . שלוש מילים אחרות , ידע , פנים וחן חנן נספחות להן . שלא כמו גוי ( לב , י , לג , יג ) המציץ את האחדות הגופנית ( הרי גם גווייה היא ...
To the book