לאחר שלקח חנניה את המוטה מעל צוואר ירמיהו ושברה ואמר לעם , שכך ישבור אלוהים בעוד שנתיים את עול נבוכדנצר מעל צוואר כל הגויים , הולך ירמיהו דומם לדרכו . רק אחרי כן , כששולה אותו אלוהים אל חנניה , הוא הולך אליו ואומר מד . שעליו לומר . כל פעם שאני מגיע לפסוק זה אני מזדעזע מחדש ולומד מחדש . ירמיהו הוא בין הנביאים האיש היודע את עצמו כנבחר מרחם לתפקידו , — בהתאם לכובד השעה ההיסטורית והכרעותיה . הוא הרגיש , שנגע אלוהים בידו על פיו והכ שיר אותו בזה לדבר דברי אלוהים . הוא שמע מפי אלוהים עצמו , שהופקד ' על הגויים ועל , 'הממלכות כלומר שיוגד לו מדי פעם בפ ? ם המשפט האלוהי העתיד להתגשם בקורות העמים . ולא די בזה : העול ששבר חנניה הרי נתן אותו ירמיהו על צווארו במצות אלוהים לאות , שהעמים משועבדים בשעה היסטורית זו ברצון אלוהים לנבוכדנצר מלך בבל , 'עבדו' התמוה של אלוהים . ואף על פי כן , למרות כל זה , שותק הוא כשהעול נשבר והולד לדרכו . הוא הילד כדי להטות אוזן לדבר אלוהים . מדוע הולד היא ל מן הסתם מפני שלמרות הכול אינו יודע פשר דבר . חנניה מדבר כמי שיודע פשר דבר , אבל הוא , ירמיהו , אינו יודע בכל זאת פשר ...
To the book