|
|
רבי שביאור זלמן הרב מלאדי , שנתפס למלכות מפני מלשינות שהלשין עליו אחד מגדולי המתנגדים , ישב בבית האסורים בפטרבורג והיה מצפה לחקירה ודרישה . פעם אחת בא אצלו ראש הבולשת לחדר כלאו . הרב שקוע היה במחשבותיו ותחילה לא הרגיש בו בנכנס , אבל הלה ראה את הדרת פניו של האסיר והשלווה הנסוכה עליהם , ולבו אמר לו לפני מי הוא עומד . השר פתח בשיחה , ומעניין לעניין שאל את הרב כמה שאלות שעלו על לבו , בשעה שקרא בכתבי הקודש . לבסוף אמר : ' הייתכן שהקדוש ברוך הוא , היודע הכל , שואל לאדם 'איכה " ? השיב לו הרב : 'מאמין אתה שהתורה נצחית היא , ונאמרה לכל אדם שבכל עת ובכל דור ' ? אמר לו השר : 'מאמין אני בכף . 'אם כף , אמר הצדיק , 'הוא הדבר שהקב'ה קורא לכל אדם שבכל זמן ועידן : ' איכה , היכן אתה בעולמך ? כבר עברו וחלפו כך וכך ימים ושנים מקצבת חייך , ואתה עד היכן הגעת בעולמך *? כך , למשל , קורא הקב'ה : ' ארבעים ושש שנים חיית עד היום , והיכן אתה עומד בדרכך " ? מששמע השר את מניין שנותיו יוצא מפי הצדיק , התעורר והניח ידו על כתפו של הרב ואמר : 'בן חיל ' ! אבל לבו היה מפרפר בקרבו .
To the book |
|
|