בשנת תרפ"ב ( 1922 ) השגיח מבקר הספרות ר' בנימין בתופעה שממעטים לדבר בה - התעניינותם של היהודים בכלל והציונים בפרט בישוע מנצרת על רקע פרסום ספרו של יוסף קלוזנר ישו הנוצרי , שראה אור באותה שנה . הוא מוסיף במאמר מוסגר למכתבה של אשת מורה הקובלת בפניו על כך ששכר המורים לא שולם כבר יותר מחצי שנה . היא כותבת לו : "אל תשאלני : במה אנו חיים ובמה חברינו המורים מתפרנסים ? כי לא אוכל הגדך . אולי חיים אנו כאותן ציפורים במשלו של . "ישו והוא מוסיף ו ) " אנו בכלל מרבים כעת לדבר ולהתעניין ולכתוב על ישו , והוא היה לדבר שבמודה , בה בשעה שאחרים , לא פחות יהודים ממנו , נעזבים מעט ונדחים מעט הצדה , לקרךזוית ' . " ( זוהי הצהרה מפתיעה עד מאוד , ותלונתו של ר' בנימין מפתיעה לא פחות . לאבחנתו , מי שהיה עד לא מכבר ' הנידח' , 'הנעזב'ו הפך לדמות מרכזית שמרבים לדבר בה , ולא בהכרח בנימה שלילית . אבל לא על כך קובל ר' בנימין . הוא רק מצר על שההתעניינות בישוע דוחקת לקרן זווית את אלה שהיו לפני כן במוקד העניין ובכך מתהפכות היוצרות - 'האחר' מוצג כמקובל , ואילו המקובל והמוכר נדחק מעט הצדה . את כתיבתו של ישו הנוצרי החל קלוזנ...
To the book